בעלי הדירות בניין "אלמוג" על ידי נציגותה הנבחרת נ' חוף הכרמל נופש ותיירות 89 בע"מ

החלטה

המבקשת, נציגת בעלי הדירות "בבנין אלמוג", הנמצא ברח' דוד אלעזר 10 בחיפה, הגישה תביעה כספית בסדר דין מקוצר שסכומה 15,000,000 ש"ח, ביחד עם הגשת התביעה ביקשה המבקשת להטיל עיקול זמני על מקרקעין שבבעלות המשיבה או שיש לה זכויות לגביהם.

ביום 30.10.2011 נעניתי לבקשה וניתן צו עיקול זמני כמבוקש, בהחלטתי התייחסתי להתקיימות התנאים למתן סעד זמני כמבוקש ולאחר שיקלול הנתונים, חייבתי את המבקשת בהפקדת ערבות בנקאית בסכום של 100,000 ש"ח.

לאחר הדברים האלה פנתה המשיבה בבקשה (בקשה מס' 8) לצמצום העיקול לחלקה אחת מתוך כל החלקות, חלקה 24 בגוש 10740 בהסתמך על חוות דעתו של שמאי מקרקעין לפיה שווי החלקה מוערך בסך של 43,386,200 ש"ח.

לאחר עיון בתגובות הצדדים נעתרתי ביום 24.1.2012 לבקשה והעיקול צומצם לחלקה 24 בלבד.

בעקבות אותה החלטה פנתה המבקשת בבקשה להרחבת העיקול הזמני (בקשה מס' 10) כך שיחול על כספים וזכויות לקבלת כספים המגיעים למשיבה ממחזיקים שונים, לאור תגובת המשיבה נקבע דיון בבקשה במהלכו נחקרו המצהירים ולאחר מכן סיכמו טענותיהם בעל פה.

אקדים ואבהיר כי הבקשה החדשה לא נולדה בגין נסיבות חדשות שלא היו בידיעת מי מהצדדים (או למצער יכולים היו להיות בידיעתם) וכפי שציין בצדק ב"כ המבקשת, לולא הגשת הבקשה לצמצום העיקול שהגישה המשיבה, לא היתה באה לעולם הבקשה להרחבתו. בנסיבות אלו אין כל הצדקה לשוב ולדון מחדש בקיום תנאים למתן סעד זמני כגון בשאלת זכויות המבקשת והאמור בהחלטתי מיום 30.10.2011 תקף גם היום.

השאלה היחידה היא האם יש בעיקול על חלקה 24 כדי להבטיח את סכום התביעה ולמעשה כיום גם המשיבה בסיכומיה ובעדות המצהיר מטעמה מסכימה כי לא ניתן להסתפק בעיקול זה בלבד.

מהנתונים שמסר המצהיר מטעם המשיבה ואשר לא נסתרו, שווי חלקה 24 כ-43 מיליון ש"ח, החלקה כמו כל יתר החלקות האחרות משועבדת לבנק לאומי, בשעבוד עד לסכום של 179 מליון ש"ח. שווי כל החלקות שעוקלו בתחילה עומד על כ-305 מיליון ש"ח.

לאחר ניתוח טענות הצדדים אני סבור כי הפתרון הראוי במקרה זה הוא בדרך של חזרה לנקודת המוצא- דהיינו לקביעתי מיום 30.10.2011 לפיה יינתן צו עיקול על כל החלקות שפורטו בבקשת העיקול המקורית. בנסיבות אלו יהא בעיקול הנכסים, די והותר להבטחת סכום התביעה גם לאחר סילוק השעבוד לבנק ובכך תושג מטרתו של הסעד הזמני ואפנה בענין זה לפסק דינה של הש' ע' ארבל:

"מטרתו של הסעד הזמני היא להבטיח שמירה על המצב הקיים ביום הגשת התובענה, העלול להשתנות אם לא יינתן הסעד, באופן שיאפשר מימוש פסק דין לטובת הזוכה הפוטנציאלי. "הענקתו של הסעד הזמני נועדה לשמור על המשך קיומה של מערכת הנסיבות השוררת בעת הגשת התובענה, שאם לא כן, עלול הנתבע לנצל לרעה את תקופת הביניים שעד למתן פסק הדין בתובענה", רע"א 10076/07 בנק דיסקונט לישראל נגד ICC Industries

בטרם סיום בכוונתי להדגיש שתי נקודות:

מקובלת עליי עמדת המשיבה כי אין למבקשת זכות לעיקול נכס ספציפי ומשקבעתי כי יש בחלקות הנ"ל כדי להבטיח את סכום התביעה, מוצתה בכך בקשת העיקול (ראו לענין זה פסק הדין אליו הפנו באי כח הצדדים ע"א 96/60 "היוגב" ארגון פועלים להתישבות שיתופית בע"מ נגד גרינברג).

מקובלת עלי עמדת המבקשת ולפיה לא הוכיחה המשיבה כי עיקול כל שהוא יביא לקריסתה הכלכלית.

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי העיקול המקורי ישוב לתוקפו והוא יחול על חלקה 24 וגם על חלקות 1-10, 12-19, 20-22, 23, 25-29 בגוש 10742.

במידה והמשיבה תבקש לעשות החרגת חלקה מסוימת או חלק ממנה, תפנה בבקשה מתאימה והבקשה תתברר לאחר קבלת עמדת המבקשת.

מאחר ובפועל העיקול צומצם על סמך מידע חלקי שהציגה המשיבה באשר לשווי חלקה 24, אשר כיום מתגובתה הסתבר כי מדובר במידע לא נכון, עליה לשאת בהוצאות בקשה זו ובקשה מס' 8 ולכן אני מחייב את המשיבה לשלם למבקשת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 3,500 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום.

ניתנה היום, כ"ז ניסן תשע"ב, 19 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.

חתימה התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: